צוואה הדדית היא צוואה שעורכים בני זוג יחד, מתוך הסתמכות הדדית, כל אחד מצווה את רכושו תוך התחשבות במה שהאחר מצווה. בדרך כלל המנגנון הוא שכאשר אחד מבני הזוג הולך לעולמו, רכושו עובר לבן הזוג שנותר, ולאחר פטירת שניהם, לילדים או ליעד שנקבע מראש.
ההבדל המהותי מצוואה רגילה הוא ההגבלה על שינוי. בצוואה רגילה אדם חופשי לשנות את צוואתו בכל עת. בצוואה הדדית, החוק קובע מגבלות ותנאים על האפשרות לשנות, במיוחד לאחר פטירת אחד מבני הזוג, כדי להגן על ההסתמכות ההדדית. כך נמנע מצב שבו בן הזוג שנותר משנה את ההסכמות ומשאיר את ילדי הצד השני בלי מה שהובטח להם.
הצוואה ההדדית מתאימה במיוחד למשפחות שבהן יש רצון לאזן בין הגנה על בן הזוג שנותר לבין שמירת זכויות הילדים, ובמיוחד בזוגות בפרק ב', שבהם יש ילדים מנישואין קודמים.
לצד היתרונות, חשוב להבין את ההגבלות מראש, כי הן עוצמתיות. ניסוח נכון, שמבהיר מה ניתן לשנות ומה לא, הוא קריטי. זו דוגמה טובה לכך שצוואה אינה טופס, אלא החלטה משפחתית שדורשת חשיבה.
המאמר הוא הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה יש לבחון את הנסיבות הספציפיות מול הדין העדכני.